צילום עיתונאי- עבודה מסכמת

חלק א ':                                                           

                   Birthday party               

"תעשה נשיקה"

"תסתכל למצלמה!"

"תחליפו פוזה"

"Take a picture"

!And now smile

"I can't believe"

"Take a picture"

ניתן לשייך את תמונה זו למספר ז'אנרים מתחום הצילום .

ראשית, תמונה זו מתאימה לצילום תיעודי משום שמעבירה סיטואציה מסוימת מחיי היום יום של כל אחד מאיתנו ואף מעבירה עלייה ביקורת .

זאת אומרת , הצלם צילם את רוב הנוכחים באירוע מצלמים באותו הרגע את העוגות במטרה "לתעד את הרגע" איך למעשה , אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל חוויה בחיינו אנו דואגים לצלם ו"להעלות" כדי שכולם יראו, נראה כי אנחנו חיים דרך הטלפון ולא באמת חווים את חיינו במציאות הפיזית ,אלא במציאות הדיגיטלית.

שנית, התמונה משתייכת גם לצילום החובבני.

התמונה צולמה מטלפון נייד (ברמה לא מוצלחת במיוחד) במטרה לצלם רגע שנראה בעיני הצלם כמצחיק, בזכות הטלפונים החכמים ובהם המצלמות הזמינות כולנו הפכנו לצלמים חובבנים אשר מתעדים מקרים כאלה ואחרים מתוך החיים .

עצם זאת , התמונה גורמת לנו תחושת שייכות וקרבה אל האירוע .

שלישית , תמונה זו משתייכת לצילום קהילה ודיוקן משום שמתעדת קבוצה חברתית מה שמעניק לצופה הצצה אל עולם הקבוצה ולמעשה מעבירה את הסיפור של הפרט אל הציבור.

כמו כן , ניתן לשייך תמונה זאת במידה מועטה גם אל צילום הפפארצי .

נכון ,אין בתמונה אנשים מפורסמים, אך התמונה צולמה בלי ידיעת המצולמים , תיעדה אותם ואף חדרה אל פרטיותם .

ניתוח דנוטטיבי: 

בתמונה הנ"ל ניתן לראות מספר אנשים בגילאים שונים , חלקם מחויכים ומתבוננים בשאר וחלקם מרוכזים במכשיר הטלפון שלהם כאשר גופם מוטה אל השולחן והקופסאות הלבנות אשר מונחות אליו.

הם לבושים בגדים חמים כגון מעילים , סוודרים וז'קטים בצבעים שונים.

מאחוריהם שולחן שיש בצבע אפור, ארונות צמודים לקיר בצבע לבן, מצידם הימני חלון ולפניו ווילון לבן.

ניתוח קונוטטיבי:

בתמונה הנ"ל ניתן לראות משפחה אשר התאספה בבית לאחר חגיגת יום הולדת במסעדה.

הם התרכזו במטבח כדי להראות לשני ילדי יום ההולדת את העוגות המעוצבות שקנו לכבוד המאורע.

כולם ברגע שפתחו את הקופסאות בהן שהו העוגות התלהבו וישר שלפו את הטלפון כדי לצלם .

ניתן לראות שחורף ומזג האוויר קריר משום שלבושים בבגדים חמים.

התמונה צולמה בטלפון נייד , בצילום חובבני, ולכן היא באיכות ירודה יחסית .

הקומפוזיציה לוקה בחסר , כלומר, קיים שטח ריק ומיותר שאין בו שום אובייקטים בצד הימני של התמונה , בצד השמאלי אחת הדמויות נחתכת מעט והיה ניתן לחתוך את חלקו העליון של התמונה בשל חוסר משמעותו.

אך, כל האובייקטים הדרושים נמצאים בתוך התמונה והמסר מועבר בצורה טובה ולכן היא סגורה.

הזווית הנה מהמותניים של הדמויות ומעלה ,מה שמאפשר לצופה לראות את תנועות הגוף של האובייקטים המרכזיים שהם הדמויות ובכך מעביר את המסר הדרוש.

התמונה יותר נוטה לסטטית משום שלמרות שנראה כי רוב הדמויות באמצע פעולה , אין תנועה ממשית שנלקחה באותה שנייה שצולמת התמונה .

הסטודיום בתמונה הוא הפירוש התרבותי שהצופה נותן לתמונה , כלומר, בתמונה הנה"ל הצופה מפרש כי זהו מפגש חברתי בו הדמויות מצלמות אובייקט מסוים שנמצא בתוך הקופסאות הלבנות.

בעיני אין פונקטום מרכזי בתמונה משום שכל התמונה מורכבת משלל צבעים ואין משהו שאינו נראה לחברה כמשהו מיוחד , שונה או לא תואם את הסיטואציה.

"I cant believe"

התמונה משתייכת לז'אנר הצילום החובבני משום שאינה צולמה על ידי צלם מקצועי, אלא, על ידיד אדם שתיעד רגע אשר נראה לו מעניין במצלמת הטלפון הנייד שלו.

מה שמעניק לצופה בתמונה תחושת שייכות אל האירוע ואף מעניק לו הרגשה כאילו הוא בעצמו היה נוכח.

התמונה מעבירה אל הצופה סיפור אישי בשל היותה ממוקדת באדם אחד והבעות הפנים בולטות מאוד , מה שמעניק לו עוד הזדהות עם הסיפור המועבר ותחושת קרבה .

בנוסף, ניתן לשייך תמונה זו גם אל הז'אנר צילום דיוקן משום שצילמה דמות זו בסיטואציה מסוימת במהלך היום יום.

בעת פרסומה, התמונה חשפה את סיפורה הפרטי של הדמות אל כלל הציבור.

כמו כן, גם תמונה זו יכולה להשתייך במידה מועטה גם אל צילום פפארצי משום שלמרות שגם כאן אין דמות מפורסמות , התמונה "הציצה" אל חייה הפרטיים של הדמות הנ"ל וצולמה ללא ידיעתה.

ניתוח דנוטטיבי:

מרכז התמונה היא דמות הלבושה שחור ומעיל אפור, שיערה בלונדיני והיא מחזיקה בידה מכשיר טלפון חכם.

פיה פתוח מה שמעיד על הבעת פנים כתגובה למשהו.

ניתוח קונוטטבי:

הדמות המרכזית היא צעירה הלבושה בביגוד חם מה שמעיד על מזג אוויר סגררי, כנראה שהעונה באותה העת היא חורף.

נראה כי היא מופתעת ממשהו שגילתה או ממידע מהטלפון הנייד שמחזיקה.

הקומפוזיציה בתמונה טובה , האובייקט המרכזי נמצא כולו בתמונה , אך , כדי שהקומפוזיציה תהיה מושלמת ניתן היה לחתוך מעט את צידה הימני של התמונה כדי לא להראות את האדם העומד בצידה של הדמות המרכזית .

התמונה דינאמית וניתן לראות זאת בבירור בשל חצאי התנועות שנלכדו בתמונה , כלומר, נראה כי הדמות ממש באמצע תנועה. 

כמו כן , התמונה מטושטשת במקצת בשל הדינאמיות שלה.

הסטודיום בתמונה זהה לניתוח הקונטטיבי, כלומר, נראה כי בחורה צעירה מופתעת ממשהו חדש.

בעיני גם בתמונה זו אין פונקטום משום שאין דבר הנראה לא קשור לתמונה , כלומר, אין דבר ספציפי המושך תחילה את עינו של הצופה , מלבד מסך הטלפון הנייד שמואר יותר משאר התמונה.

חלק ב':

מתוך אתר וואלה

תוך אתר וואלה

בשתי התמונות המצורפות מוצגים שני ילדים ללא טשטוש פנים לאחר מתקפה בנשק כימי בסוריה.

אלה שתיים מתוך מספר תמונות וסרטונים קשים לצפייה ועיכול שהועברו מסוריה אל העולם כולו וכך חשפו את הזוועות הנעשות על ידי המשטר .

מספיק להקליד בגוגל את צירוף המילים "נשק כימי" ו"ילדים" ונקבל שלל כתבות המדווחות על פעולות הזוועה, מספרים בלתי נתפסים של פצועים והרוגים ותמונות קשות מאוד לצפייה של אזרחים וילדים חשופי פנים פצועים או הרוגים לאחר המתקפה.

תמונות אלה עוברות על מספר כללי אתיקה:

1.אסור לצלם קטינים ללא רשות ההורים.

2.אסור לצלם פצועים או הרוגים שניתן לזהותם- כולל צילום פנים , חפצים, בגדים וכו.

3.אסור לצלם קורבנות אסון או פגיעה אישית ללא רשותם.

לאחר חיפוש , לא מצאתי כתבות בנושא הספציפי כי התמונות עברו על חוקי האתיקה ,זאת בהשערתי מכמה סיבות ;

ראשית, חלק מן התמונות באתרי החדשות וברשת כן טשטשו פנים ו/או סמלים מזהים .

אלה שלא טשטשו זאת בעיני עשו זאת כדי להעצים ולהגדיל את גודל הזוועה והמקרה.

כלומר, כאשר מועבר בתמונה סיפור אישי של אדם ספציפי הצופה מרגיש הזדהות וקרבה אף חלק מן הסיפור.

הצופה ייקח ללבו את המקרה בצורה משמעותית יותר מאשר בתמונות בהן לא יוצג סיפור אישי , בתמונות כאלה ייתכן והצופה ירגיש עייף מחמלה או סבל מרחוק והמסר לא יועבר עליו במטרה להשפיע עליו .

כמו כן,מכיוון שהתמונות לא צולמו בארץ ייתכן ובארץ בה צולמו לא חלים כללי האתיקה האוסרים על צילום תמונות מסוג זה ולכן זוהי אינה עבירה על חוקי האתיקה .

במקרה זה , מעבר לחוקים וכללים , יש לתת משקל וחשיבות להבטים מוסרים בהחלטה אם לפרסם תמונות אלה או לא.

 

בעיני, למרות עצם העובדה שזוהי עבירה על החוק בצורה ברורה צריך לפרסם תמונות אלה ללא טשטוש במטרה לעורר סערה ולהעלות את הנושא על סדר היום הציבורי.

זוהי מלחמה של השלטון כנגד האזרחים, מלחמת אחים שנמשכת מספר שנים בה קיים שימוש בנשקים כימיים ואכזריות נוראית נגד האזרחים , ולמעשה , בפשטות ביותר ניתן לומר כי אסד טובח בעמו והעולם שותק.

אמנם ארה"ב תקפה את סוריה אך כנראה זה לא מספיק.

תמונות כאלה יזעזעו ואולי ישפיעו על העולם כולו מה שיביא לשינוי.

עלי נוראלדין, 2008

חלק ג':

תיאורה הדנוטטבי של התמונה הוא ילדה הנראית סביב גיל 10 לבושה בשמלה לבנה מהודרת אשר נראית בתנועה, מאחוריה שורת גברים לבושים בחליפות שחורות ועליהן סרט בצבע ירוק המוחאים כפיים.

תיאורה הקונטבבי של התמונה הוא ילדה קטנה רוקדת בשמלה לבנה המעידה על חגיגיות וטוהר ,מאחוריה שורת גברים מכובדים מריעים לה .

מכיוון שאני עם הידע האישי שלי יודעת שהתמונה צולמה בגבול עזה זה נותן תחושה של משהו בלתי ייאמן.

אנו רגילים לראות תמונות של נשים וילדים פצועים (מה שמפעיל עלינו הכי הרבה רגש) , תמונות מלחמה, בתים הרוסים ולמעשה חיים שהם אינם באמת חיים המגיעים לבני אדם באשר הם בני אדם.

אך תמונה זאת מראה ההפך, מראה את היופי , הטוב , ובעצם את הצד החיובי של התושבים באזור זה .

לכן, לדעתי לפחות , בגלל זה היא נבחרה להופיע בתערוכה.

הצלם כתב לצד התמונות כי תמונות אלה מתארות את החיים הקשים בסביבת חייו , ואכן כך.

רוב התמונות מתארות זוועות , מקרים קשים וטראומטיים ואת קושי החיים באזור,

מלבד תמונה זאת ש"תפסה" לי את העין.

זאת אולי מהפונקטום - השמלה הלבנה של הילדה ברקע הכהה , או אולי מהשוני שלה משאר סדרת הצלם ומהייחודיות שלה מהשאר.

חיתוך הפנים של הגברים מאחור הוסיף משקל לילדה מה שהפך אותה לדמות המרכזית , משום שהיא בהירה ובולטת מתוך כל התמונה הצופה מביט בה בעיקר ואז ניתנת הבמה לסיפור האישי של אותה ילדה ולחיפוש הרקע על התמונה בשל ההתעניינות שנוצרת בצופה.

זווית הצילום הגבוהה מעניקה לצופה תחושת עליוניות ולדמות המרכזית תחושת הנמכה , כלומר, היא נראית לצופה הרבה יותר קטנה ממה שהיא .

אני הייתי משאירה תמונה זו בתערוכה ואף מצרפת לה סדרה חדשה המציגה רגעים חיוביים יותר בחיים באזור עזה .

במטרה להראות שגם שכחיים במלחמה קיומית , יש רגעים יפים שכדאי לתעד אותם .

ויותר מזה , כדי להראות את החוזק של אנשים , להראות איך חיים במצב כזה ולא רק שורדים , אלא ממש מנהלים חיים אידאלים ככל האפשר.